Archive for יולי, 2009

המדיטציה הולכת ונעשית פופולרית גם אצל השמרנים

18 ביולי 2009

כבר מזמן לא רק לתמהוניים, הרבה פסיכולוגים מתחילים להשתמש במדיטציה ככלי טיפולי וחוקרי המח מתחילים לנסות להבין מה מתרחש במח בזמן המדיטציה. מעניין שלא בהכרח צריך להתאמן עשרות שנים כדי להנות מיתרונות המדיטציה.

אחרי שהראו שמדיטצית מודעות עוזרת למדוכאים יותר טוב מתרופות נגד דיכאון, קשה כבר להגיד שזה לא נגיש או לא שימושי.
J Consult Clin Psychol. 2008, 76(6), 966-78
ועוד מאמר על ראיונות עם מטופלי מדיטציה הסובלים מדכאון המסבירים את ההשפעה המיטיבה של המדיטציה עליהם.
Behav Cogn Psychother. 2009, 10, 1-18

הנה רשימה קודמת שסיכמה עוד מחקרי מדיטציה –  סוף סוף גילינו, מדיטציה טובה לגוף ולנפש.

אז מה קורה במח ואיך מרגיעה אותנו המדיטציה?
חוקרים מסין בחנו השפעת מדיטציה סינית מסורתית (integrative body-mind training) על פעילות המח אצל 86 סטודנטים וזאת אחרי תרגול קצר של 5 ימים. האימון במדיטציה שיפר את החיבור בין ה- anterior cingulated שבמערכת העצבים המרכזית ובין החלק הפאראסימפתתי של מערכת העצבים האוטונומית. חיבור כזה משפר את האינטגרציה של גוף-נפש.
הסטודנטים (שלא התנסו קודם במדיטציה) עברו במשך 5 ימים הנחיות למדיטציה או בקבוצת הבקורת לרלקסציה של 20 דקות ולמרות שכולם נהנו מהטבות התירגול, רק אצל המתאמנים במדיטציה הבחינו בשיפור הבולט בחיבור הנ"ל של גוף-נפש.
המתאמנים במדיטציה הראו לא רק זרימת דם מוגברת ל- anterior cingulate cortex הימני אלא גם ירידה בקצב הלב ומוליכות העור, שיפור בנשימת בטן וירידה בקצב נשימת החזה, כלל סימנים המעידים על פחות לחץ ומאמץ ושיפור ברוגע הריגשי שכלי.
PNAS, published online before print May 18, 2009

עוד מחקר המראה כי המודעות הפנימית קלה יותר עם התרגול המדיטטיבי.
Psychophysiology. 2008 July; 45(4): 671–677
ועל קשר הדוק יותר בין המח ובין הלב במדיטצית חמלה.
Neuroimage. 2009 May 5. Epub ahead of print

ועכשו מתחילים לחקור את המדיטציה במדעי המח גם מזויות אחרות, יכול להיות לשמדיטציות השונות יהיו אפקטים שונים. לדוגמה במחקר שנעשה בוירג'ינה על מדיטצית יוגה בודהיסטית (Deity Yoga), הראו החוקרים שהמדיטציה משכללת זמנית את הכושר הויזואלי המרחבי. ייתכן שיותר נפח מרחבי, מקל על ההתמודדות עם המצוקה.
Psychol Sci. 2009, 20(5), 645-53

במחקר אחר הראו כי מדיטצית זן מפחיתה תחושת כאב.
Psychosom Med. 2009, 71(1), 106-14

ואני כמובן לא יכולה שלא להזכיר את המודל שהצעתי על סיגנל הגז ניטריק אוקסיד כמתווך בחיבור גוף נפש.

מכניקה פשוטה לא יכולה להסביר את התעמלות אצבעותינו המשוכללת

18 ביולי 2009

"דחוף את האצבע הכי חזק למטה כלפי המשטח ועכשו הכי חזק שאתה יכול תזיז אותה באיטיות בקצב תקתוק מטרונום…בהתחלה לאט לאט…ועכשו מהר יותר ועוד יותר מהר…"
אלה הוראות השייכות להתעמלות אצבעות שעל פרדוקס תוצאותיה דווחו חוקרים מדרום קליפורניה בעיתון Journal of Neuroscience.
החוקרים ציפו למצוא שהכח המקסימלי הרצוני כלפי מטה יגבר ככל שיעלה קצב התזוזה קדימה, אבל להפתעתם הם מצאו שהכח כלפי מטה נשאר בלתי תלוי במהירות התנועה.
כמו שאנו יודעים, בהרבה מטלות שריר, כח השריר מושפע מתכונות כח-מהירות וכך הוא נחלש כשהמהירות גוברת, זאת הסיבה שיש לנו הילוכים למשל באופניים או למה לילדים קטנים קשה לנסוע במהירות גדולה.
באצבעות נראה שזה לא ככה… זה מה שהראו החוקרים במטלה לאצבע, מטלה המקבילה לשפשוף משטח. משתתפי הניסוי לבשו אצבעון מטפלון על האצבע המורה שלהם ולחצו על משטח טפלון חלקלק שהיה מחובר למד כח (ראו בתמונה).
לא נמצא הבדל בכח בין תנועה איטית ובין תנועה מהירה אפילו שהגיעה למהירות גבוהה פי 36 מהתנועה האיטית. לא פשוט להסבר…
אחד ההסברים שהחוקרים הציעו הוא שהעולם הנרחב של פקודות מח אפשריות לשרירי האצבעות, מוגבל בפועל על ידי המכניקה של התרגיל ולכן המערכת מגיעה למקסימום שלה בכל השלבים. יכול להיות שזאת אחת הסיבות שאיפשרה באבולוציה להוביל למיומנויות של האצבעות שלנו.
הפרטים ביחסי הגומלין שבין השרירים, העצבים ומכניקת גופנו הם מורכבים ונראים מתריסים נגד חוקי מכניקה פשוטים.
ועוד לא התחלנו אפילו לשלב בחישובים את המודעות…כאן הייתי מציעה לחוקרים ללמוד את הטאי צ'י…תנועה מתוחכמת שבטח תגלה הרבה על מורכבותנו.
J Neurosci. 2009, 29(27), 8784-8789