Archive for יולי, 2008

איך האוכל משפיע על תיפקודי המח שלנו?

26 ביולי 2008

אנחנו קוראים המון מידע על תזונה נכונה ומניעת מחלות לב או סרטן ועכשו מתחילים להצטבר מחקרים המראים כי תזונה נכונה והתעמלות (כמובן!!!) יכולים להגן על הפעילות המוחית שלנו כמו גם למנוע מחלות נפש. כמו שאומר פרופ' גומז-פינילה במאמר הסקירה ב- Nature Reviews Neuroscience "תזונה, תנועה ושינה מעורבים בבריאות מוחנו ובפעילותו המנטלית ולכן יש כאן הזדמנות מעניינת לפתח אסטרטגיה (למשל, שינוי בתזונה) להגנה על פעילות המוח מנזקי פגיעה או מהזדקנות."
מסקירה של 160 מחקרים, המרכיב הבולט ביותר שנמצא הוא ח' השומן אומגה- 3 (נמצא בדגים, אגוזים וגם בפרי עץ הקיווי) שיכול לשפר כישורי למידה וזיכרון וגם לעזור בהתמודדות עם דיכאון, הפרעות נפש, סכיזופרניה או דמנציה. האומגה- 3 משפיעה על גמישות המיפגש הסינפטי דרך מספר מרכיבים ולכן היא חיונית לפעילות המוחית. אין זה פלא שילדים שקיבלו תוסף אומגה -3 אכן הראו שיפור ניכר במבחני אינטליגנציה. לקבל את האומגה- 3 מהמזון ולא כתוסף זה יותר יעיל. עכשו לומדים החוקרים איזה מח' שומן האומגה- 3 הן החשובות ואחת מהן DHA docosahexaenoic acid, הנמצאית בשפע בדג הסלמון, היא אכן יעילה במיוחד.
יש הרבה מחקרים על הטוב שבהתעמלות ובאומגה- 3, כמו למשל סקר שהראה כי לחיים באוקינאווה (אי ביפן), שם אוכלים הרבה דגים וגם זזים הרבה, יש חיים ארוכים מהממוצע העולמי וגם אחוז מחלות הנפש נמוך שם במיוחד.
נקודה מעניינת שהודגשה בסקירה היא שהשיפור המלווה תזונה נכונה עובר גם לדורות הבאים. במחקר שהתפרס על 100 שנים בשבדיה עם 300 משפחות, נמצא כי הסיכוי לחלות בסוכרת או לתמותה מוקדמת היה גדול יותר אם סבי/סבתותי האב גדלו בתקופת שפע של מזון…
זאת אחריות לא קטנה לדעת שמה שאנחנו אוכלים ישפיע על נכדינו…
ועוד בסקר – המח שלנו רגיש במיוחד לנזקי חימצון  אז כדאי למשל לשים לב לאוכמניות עם כושרן האנטי-חימצוני הידוע, כמו שהבחינו בכישוריו של הסלרי במניעת אלצהיימר.
מה שכדאי מאד לשים לב הוא נזקי המזון המהיר והג'אנק פוד הפוגעים ביכולות הקוגניטיביות ובמיוחד חשוב להיזהר מח' שומן מקבוצת הטרנס המזיקות לפעילות המוחית. מכרסמים שקיבלו דיאטה עתירת שומנים וכולסטרול אכן איבדו מיכולת הזיכרון שלהם.
ויטמין שחשוב לפעילות המוחית הוא הח' הפולית (נמצא בתרד ושאר ירקות ירוקים, מיץ תפוזים ובשמרים) והוספתו לתזונה מעכבת דמנציה של הגיל המבוגר וגם דיכאון.
הרבה נכתב גם על הכרכום (שעוזר גם לשמנים ולסוכרתיים), התבלין ההודי הנפוץ שיש המייחסים לו את שיעור האלצהיימר הנמוך בהודו.
Brain foods: the effects of nutrients on brain function.
 Nature Reviews Neuroscience, 2008; 9 (7): 568

במחקר אחר שנעשה לאחרונה ב- MIT הראו החוקרים איך תזונה נכונה אכן משפרת חוכמה. בניסוי שנערך עם מכרסמים, קיבלו החיות כולין (יש בביצים) עם יורידין (יש בסלק) או אומגה 3 וכושרם הניווטי במבוכים השתפר בצורה ניכרת.
FASEB J. 2008 Jul 7

המסאים הנוודים באפריקה – פעילות גופנית מרהיבה

21 ביולי 2008

מי יכול, יותר טוב מהמסאים, להדגים בצורה כל כך ברורה את יתרונה של הפעילות הגופנית? קשה לי להעלות על הדעת…
הקסם של שבט המסאים מאפריקה לא מפסיק לסקרן אותי ובייחוד כשאני נזכרת בסרט הראשון שראיתי על חיי הנדודים שלהם, ופשוט נדהמתי לראות לא רק את יופיים אלא גם את כמה שהם מחייכים ואוהבי חיים.
יש לי הרושם שאיכשהוא גופם בנוי למשעי, דהיינו כשהם זזים הכל פעיל נכון/יעיל/מייטיב וזאת הסיבה שהם זזים כל כך הרבה. בוודאי שלא כולנו עשויים ככה, חלקנו בטח נועד ל"רביצה"… אכן חוקרים מצפון קרוליינה הראו שיש גנטיקה לאופי ולהיקף הפעילות הגופנית…לפחות אצל עכברים…

המסאים ידועים בעמידותם למחלות לב ושנים חשבו שהם גנטית עמידים למחלה. לאחרונה נמצא שהסיבה העקרונית נגזרת משפע התנועה שלהם…אמרתי לכם
המחקר החדש נעשה בנורווגיה ובטנזניה ובו הראו החוקרים איך המסאים מוגנים בפועל ממחלות לב למרות שתזונתם אינה מאוזנת ונשענת על הרבה שומנים. נראה שהם מוציאים בממוצע כ- 2500 קילו-קלוריות ליום יותר מהאנרגיה הבסיסית שלהם. לטיפוס מערבי, לפעול כמו מסאי זה אומר להוסיף לחיים השוטפים עוד הליכה של כ- 20 ק"מ ביום.

הנה הם רוקדים, איזה חוש קצב…וגם שימו לב לאיזה גובה הם קופצים בקלילות.
http://www.youtube.com/watch?v=aR_yCxIxDDc

מוסיקה – תחום חיוני לבריאות, מידע ורעש

19 ביולי 2008

נראה שאני עדיין בענייני הרעש…ואני ממשיכה מהרעיון שסיימתי בו את הבלוג הקודם שהמוסיקה היא בעצם נגזרת חיובית של רעש (= עודף מידע)…
 
גישה חדשה – כשמכוונים למוסיקה סרטן זה נשמע צורם…זה מה שהראה גיל אלטרוביץ, חוקר מבית הספר לרפואה הרוורד שבבוסטון. גיל מפתח תוכנת מחשב המתרגמת חלבונים וביטוי גנים למוסיקה… הרמוניה מייצגת בריאות וחוסר הרמוניה – חולי.
בכל רגע נתון אלפי גנים גועשים בקרבנו בעוד אחרים נייחים, מידגם הפעילות והנייחות משתנה בהתאם למצבנו הבריאותי ולכן ניתן לאפיין דרכו למשל סרטן.
כדי למצוא דרך קלה יותר לתאר את מורכבות מאגרי מידע כאלה בחר גיל להשתמש במוסיקה לזהות את המהלכים, וזאת מתוך רצון לתת בידי הרופא המטפל כלי פשוט לאבחן את החלמתו של החולה.
השלב הראשון של התאמת הגנים לצלילים הוא זיווג צלילים למידגמי מדדים שונים. ביחד יכולים הצלילים להישמע הרמוניים כשהמדדים מייצגים מצב בריא והם הולכים ונשמעים "מזוייפים" ומעוותים יותר ככל שהם מייצגים מצב מחלתי.
בבחינת הנתונים של ביטויי חלבון בסרטן המעי, מצא גיל יותר מ- 3000 חלבונים הקשורים למחלה. על פי הגנטיקה שלהם הוא חילק את החלבונים האלה ל-4 רשתות מפתח והיקצה צליל לכל אחת מהן. כשכולם מושמעים יחד הם נשמעים הרמוניים. כשהוא בחן את אותם צלילים כשהם שויכו לנתוני חולי הסרטן, השתבשה ההרמוניה והצליל נשמע "צורם". בלינק כאן אפשר גם לשמוע

בצורה דומה ניתן למפות מחלות נוספות ולכוון את מערכותיהן לצלילים הרמוניים שיופרו בעת מחלה.
גישה אחרת היא שימוש במוסיקה לשיפור הזיכרון והיכולות הקוגניטיביות, כפי הנראה בגלל השפעתה הריגשית.
Journal of Biology 2008, 7:21
מעניין מה יגידו המוסיקאים? אני משערת שהמוסיקה הולכת לתפוס מקום מרכזי בתרבות עתירת המידע של זמננו, שכן נראה שאין לנו ברירה אלא לחפש דרכים חדשות להתמודד עם מבול הנתונים הזמינים…
ראו למשל מה קורה למדענים שכל כך הרבה נתוני מחקרים זמינים להם? הם התחילו לצטט פחות מחקרים ולהתמקד בעיקר במחקרים החדשים… אין ספק שמחפשים מוצא.

אכן, מוסיקה היא כלי מעניין…כבר אמרתי את זה כאן ולא פעם אחת…זוכרים את קולות המספרה?
 
אבל יש גם כלים נוספים… נראה שתמיד משתלם לפנות אל הטבע…חוקרים מאוניבריסטת דיוק הראו איך אפשר לבנות מודל זרימה יעיל של מערכות מורכבות באנלוגיה למבנה המערכת של גבעולי העצים.
יש לכם רעיונות נוספים? למי שטובע במבול המידע, זה יכול להיות מאד שימושי…

רעש

12 ביולי 2008

למי שראה את הסרט "רעש" עם טים רובינס…המקסים…יהיה קל להבין את הנקודה שאני מנסה לקדם – אם לא נשים לב, ויפה שעה אחת קודם, יצטברו נזקי הרעש בעיר לדרגה מסוכנת ביותר מבחינת בריאותנו ואני לא מתכוונת רק לנזקי שמיעה. או שאולי הם כבר שם? זה די ברור שכבר חסמנו הרבה ערוצי שמיעה ולכן זה מעניין להקשיב להקלטות מהטבע שעשה סידני קראוס המוסיקאי כדי לשמר קולות ההולכים לאיבוד.
אני ביולוגית אז תמיד אני מביאה עובדות פיסיות אבל הסיבה לכתיבת הבלוג הזה היא דווקא נפשית – מנקי העלים בעירנו (תל אביב), עם המכשיר המחריש אזניים, גורמים לי לאבד את שפיות דעתי ואני תוהה אם אפשר לתבוע את העיריה על נזקי הרעש שהיא גורמת לתושבים… יש למישהוא מידע חוקי?
אז קצת מידע רפואי… בסקר אירופאי מקיף של 9 מרכזי שמיעה נבדקה קורלציה בין התנהגויות ובין הירידה עם הגיל בכושר השמיעה אצל כארבעת אלפים משתתפים. המימצא הרלבנטי לבלוג הזה הוא כמובן עודף המשקל ואכן נמצא קשר בין השמנת יתר וירידה בכושר השמיעה. גם לחולי סוכרת סיכוי מוגבר לפגיעה בכושר השמיעה. האם זה קשור עם "הורדת ההילוך" אצל בעלי עודף המשקל, ולמדיניות של "בוא נפנה משאבים לעתיד במקום לעכשו?" אם כן התעמלות והבראה מהשמנת היתר צריכים להחזיר את כושר השמיעה… שווה בדיקה.
על בעיית הרעש בתקופתנו מעיד גם השימוש המוגבר בויאגרה שעליו דיברנו בהקשר של תקשורת הניטריק אוקסיד שלנו…
כדאי להתנחם בשתיית אלכוהול קלה שקשורה עם שמיעה טובה יותר וגם מעניין שלגבוהים יש שמיעה טובה יותר.

J Assoc Res Otolaryngol. 2008 Jun 10

דרך אגב, כנס האקוסטיקה הגדול ביותר עד כה, הסתיים השבוע בפאריז.
ויש המשערים כי חיבתנו למוסיקה היא אהבתנו/הרגלנו לרעש מתמיד.
הידעתם שמוסיקה רועשת מאד בפאב מגבירה את שתיית האלכוהול של המבקרים בו?

ניטריק אוקסיד (תקשורת) והשמנה, או למה כדאי לאכול המון ירקות ירוקים?

1 ביולי 2008

שני נושאים מרתקים את חשיבתי המדעית לאורך השנים: השמנה ותקשורת ראשונית (מערך התקשורת שלנו באמצעות גזים רדיקלים כמו ניטריק אוקסיד NO). לא קשה להבין שאת הרשימה הזאת כתבתי בעניין כפול ומכופל שכן היא מקשרת בין השמנה ובין מעורבות הגז NO.
מתחיל להצטבר מידע על ירידה ברמות ה- NO אצל הנוטים להשמנה (וגם אצל חולי הסוכרת) ואני רוצה להציע שזה נובע מההשמנה שהיא בפועל "הורדת הילוך" לגוף.. המשאבים מופנים מן הפעילות השוטפת אל המאגרים ואולי בגלל זה נדמה שאין צורך במערכת תקשורת ראשונית מאד פעילה. מזכיר אולי הזדקנות שגם היא מלווה בירידה בזמינות ה- NO. מעניין שלהשמנה ולהזדקנות יש הרבה משותף.
בניסוי שנערך באוסטריה, השתתפו 57 בני נוער שמנים ו- 57 בני נוער תואמים בעלי משקל תקין. אצל בני הנוער השמנים נמצאה ירידה ברמת תרכובות NOX וגם ברמת הציטרולין (הקשור לארגינין שהוא מקור לניטריק אוקסיד). הירידה אכן היתה בקורלציה לעלייה במידת ההשמנה. רמות הארגינין לעומת זאת עלו אצל השמנים, האם זה שייך ל"פרדוקס הארגינין"? או שאכן הפיכתו של הארגינין ל-NO מעוכבת ולכן הוא  מצטבר?
Int J Obes 2008 32: 826-831 
חוקרים מאנגליה הראו לאחרונה כיצד כמויות קטנות של ניטריטים אכן מגינות על פעילויות הלב.
Circulation Research. 2009, Published online, February 19, 2009

מה שאני מנסה להציע הוא  שהמערך הכלכלי של השמנה דוחף את מהלכינו קצת לקצה מדי…זה נכון שהחלטנו (אנו הנוטים להשמנה), לצבור מאגרים לימים קשים, אבל האם היה הכרחי שנוריד גם את מערך התקשורת הכ"כ חיוני? האם זאת יכולה להיות הסיבה שהשמנה קשורה עם כל כך הרבה מדוויים? NO אמנם קשור ישירות במחלות לב אבל פגיעה בתקשורת הראשונית יכולה לפגוע גם כמעט בכל מערכות גופנו ויכולה להסביר גם את הקשר בין השמנה ובין אינספור מחלות נוספות.
אם זה נכון מה שאני מציעה, הרי ששיחזור התקשורת הראשונית, ישפר את בריאותם של השמנים בלי קשר לאם הם ירזו או לא. קצת אולי דומה לשיפור בריאות העכברים השמנים שקיבלו רסברטרול המופק מהיין אדום. הרסברטרול מקדם בחוכמה מדיניות חיסכון באנרגיה…שלא כמו הבעייתיות המלווה את החיסכון המלווה השמנת היתר…
אז מה אפשר לעשות? למרות שתוסף ארגינין כן שיפר את מצבם של שמנים חולי סוכרת, הייתי נזהרת משימוש נרחב בו… זוכרים מה קרה לחולי הלב?. וממילא רמתו מוגברת אצל השמנים והפיכתו ל- NO היא המעוכבת, אז אני מציעה לנסות להגיע ל- NO מהכיוון הביוכימי ההפוך… ניטרטים/ניטריטים או אולי אפילו ציטרולין
בדיוק היום ראיתי ששיבחו את האבטיח כמכיל ציטרולין בכמות מוגברת (חבל שבייחוד בקליפה) אז רוצים לבדוק? האם האבטיח אכן תומך בבריאות השמנים? למרות שהוא מתוק? מעניין שלפעמים ציטרולין טוב יותר לשימוש מארגינין ישיר, למשל אצל כבשים בהריון.
כמו בהרבה נושאי ריפוי, הסינים הקדימו אותנו, הם שהמליצו על ניטריטים וניטרטים לריפוי כבר במאה ה-9 כפי שזה מוזכר במגילות דוהאונג (תואר ברוויו על הניטריטים). ולמתעניינים בקשרים מוזרים, נראה שהניטרטים הם גם שיצילו את כתבי הדוהאונג מכיליון…
אפשר מכאן גם לעודד את השמנים לשתות יין אדום, שכן לאחרונה (בנוסף למעלותיו הידועות, כמו למשל) מצאו שהוא גם מעודד הפיכת ניטריטים ל- NO. למשל, במצבי איסכמיה תרפיית ניטריטים מקלה על היווצרות כלי דם.  וכמובן מומלצים ירקות ופירות עשירי ניטרטים… כדאי לציין שירקות עתירי ניטרטים מפחיתים סיכוי לסוכרת כמו גם משפרים את בריאות הלב מורידים לחץ דם ומייעלים התעמלות (מפחיתים את הצורך בחמצן)… כעיקרון, כדאי להשתמש בפירות ובירקות במקום בתוספים שכן תמיד יהיו בירקות הטבעיים גם המרכיבים הנילווים החיוניים לפעולה המבוקשת. אז מה דעתכם על קצת יותר סלרי, תרד, חסה, סלק וגם צנוניות… אני חושבת על תזונת מיצי הירקות המרפאה ותוהה אם מעלתה נובעת מהניטרטים שבהם…

הפיכת הניטריטים ל- NO הינה מוגברת במצבי חוסר חמצן ובהם גם מופחתת יצירת ה- peroxynitrite המזיק שיכול, כשיש חמצן, ללוות את יצירת ה- NO מארגינין… אני תוהה האם הבודי-בילדינג שאני כה מעודדת מסייע לשמנים או לחולי הסוכרת גם מכיוון של הפעלת תהליכים כאלה "עוקפי" חמצן? אני למשל, אשמח לבחון קשר לרמות NO אחרי הרמת משקולות של נשים או של חולי סוכרת…
מעניין אם מה שאני מהרהרת כאן רלבנטי לתועלת שבטיפולי IHT –  intermittent hypoxia training…אתם באים להרים?
גם שוקולד כהה מגביר את זמינות ה-NO …וגם דגים…ועל ויאגרה (מגבירת משך הפעילות של ה- NO) נדבר פעם אחרת…

שאלה שאני שואלת את עצמי הרבה, האם עישון חביב על המעשנים בגלל שהוא מגביר את רמות ה- NO? האם שתיית מיץ ירקות תקל לפיכך על הפסקת עישון? ומה עם תרפיית שאיפת NO

ובינתיים, אם אתם רוצים להתחיל להרים משקולות:  
Weight training exercises for major muscle groups
אנחנו כבר יודעים שזה מאריך חיים עוד לפני שחקרנו את הקשר ל- NO.