Archive for אוקטובר, 2007

טילטולים קלים מונעים היווצרות תאי שומן – הסרת דאגה?

26 באוקטובר 2007

תמיד תהיתי למה אמהות אוהבות לנדנד בעדינות את התינוקות?  או למה אנחנו אוהבים להתנדנד? נראה לי שאני מתחילה להבין את העניין…ובמקרה…
הנידנוד משרה רוגע ומסיר דאגה מהמתנדנד… ומבחינת ההשמנה זה פיתרון מעניין.
 
מנקודת המבט על השמנה כתוצאה של דאגת הגוף למחר, ניתן לחפש גורמים שירגיעו את הדאגה ויגרמו לגוף לנהל מדיניות הממעיטה בערכם של מאגרי שומן לעתיד.
ניסוי כזה נעשה על ידי חוקרים מניו-יורק ודווקא לא מנקודת היבט כזאת, אלא בחיפושם אחרי גורמים המשפיעים על היווצרות תאי עצם.
החוקרים חשפו עכברים לתנודות קלות ומהירות ביותר, במשך 15 דקות ליום ולתקופה של 15 שבועות. העכברים שהושמו על הפלטפורמה הרוטטת גדלו עם הרבה פחות שומן ~ 30%, ובניסוי עוקב נמצא שהרבה פחות מתאי הגזע שלהם הופנו ליצירת תאי שומן.
אפשר להסביר את זה כך – התנודות הישרו על העכברים חוסר דאגה שהשפיע על אסטרטגית הצמיחה שלהם. במקום לייצר תאי שומן שנראו עכשו פחות חיוניים, הם יכלו להפנות יותר תאי גזע ליצירת עצמות חזקות יותר. העכברים "הרוטטים" היו גם יותר בריאים בסיכויים לסוכרת מבוגרים או ברמות הטריגליצרידים שלהם.
ההצעה בפועל – בעזרת טילטולים קלים שכנעו את הגוף שאין סיבה לדאגה…הוא לא יכין מחסני מאגר לשומן וגם לא יפנה מזון לשומן כמו שהוא מרבה לעשות בימינו.
הרעיון רק בראשית דרכו והוא לא פשוט. העדר תאי שומן עלול לגרום לבעיות חמורות באכילת יתר מוגזמת של שומן שכן השומן יאגר, במקום בתאים המיועדים לכך, באיברים כמו הלב או הכבד…אבל בוא נניח שמי שאינו מודאג מהמחר גם לא יטרח לאכול כמויות מוגזמות של אוכל.
 Adipogenesis is inhibited by brief, daily exposure to high-frequency, extremely low-magnitude mechanical signals
אז בטח המלצה נחמדה לכל האמהות הרוצות למנוע השמנה מילדיהן…טלטלו אותם בעדינות ובאהבה וגם לא צריך הרבה…
עוד פעילות גופנית של טילטול נמצאה לעזור לרעד שרירים של מוסיקאים הנובע משעות אימון ממושכות בנגינה. וגם, הטילטול חיוני לילדים עם ADHD.
 מעניין אם מישהוא בחן השפעת רכיבת סוסים על הרזייה? יש ברכיבה הרבה טילטול
וגם כדאי לבחון אם הטילטול קשור ביוכימית להפעלת adipose גן ההשמנה.

הנה עוד מחקר המראה כי טילטול מונע הצטברות שומן –
International Journal of Obesity (2008) 32, 1348–1354

ויש עוד הרבה שאלות, האם למשל השפעתה המיטיבה של ציפה על מים, בהתמודדות עם כאב וסטרסס, שייכת לאפקט דומה של הטילטול העדין?

כאן המקום להזכיר שכמה שתנועה מיטיבה עם הימנעות מהשמנה, יותר זה לא תמיד יותר טוב, זוכרים את התנועה בהפסקות? 
 
אתם יכולים לשים לב איך אני אוהבת מחקרים המראים שדווקא פחות תנועה תיטיב עם ההרזייה…

בדיוק הופיע מחקר המראה כי כמחצית הנשים בארה"ב מוכנות לעבור ניתוחים כמו שאיבת שומן, לשיפור המראה שלהן, מעניין כמה יסכימו להיטלטל קצת?

ויאגרה – לא רואה, לא שומע

22 באוקטובר 2007

אחרי שסערו הרוחות לפני כמה שנים בגלל הקשר האפשרי בין ויאגרה ובין עיוורון, הופתענו שוב כשה-FDA יצא באזהרה מפני האפשרות לאיבוד שמיעה פתאומי הקשור לתרופות ויאגרה, סיאליס ולויטרה.

למה יש משתמשים הנאלצים לוותר על הראייה או על השמיעה בעוד משתמשים אחרים בויאגרה נהנים מבריאות יתר? אני רוצה להציע הסבר עקרוני לתופעה הלא פשוטה המלווה שימוש לא חכם בתרופות האלה.
הסבר זה הוא כרגע בגדר השערה אבל היות שאין הסבר טוב יותר, חשבתי שיהיה מעניין לעורר את הדיון סביב שאלת התרופות מהדור החדש שיובילו להסתכלות אחרת גם על תופעות הלוואי.

לאחרונה פירסמתי מאמר על תקשורת בין-תאית בגופנו, המנוהלת על ידי גזים רדיקליים כמו ניטריק אוקסיד NO. בהסתכלות על הבריאות מזוית רישתית, הגדרתי את הסטרסס ואת החולי כעיכוב במעבר המידע ברשת הבין-תאית. שיפור במעבר המידע יכול להתרחש משני כיוונים, האחד העצמת הסיגנל על ידי שיפור התזונה (למשל עם זיתים) או שימוש בתרופות כמו ויאגרה והאחר הורדה של "רעש" הרקע שאותה ניתן להשיג בפעילויות קשב כמו יוגה, נשימות או דמיון מודרך.
כשהסיגנל הוא גז רגיש ולא יציב כמו NO זה די ברור איך תרופות מסוג הויאגרה, המחזקות את השפעתו, יכולות לתרום לשיפור התקשורת וכך גם לשיפור בריאותנו ושלומותנו. ה- NO מעורב באינספור תהליכים בגופנו ואכן נמצא שמשתמשי הויאגרה נהנים לא רק משיפור האון המיני אלא גם משיפור בתיפקודי הלב, הריאות, דרכי השתן, מחלת ה- MS, ג'ט לג בעיות דרכי שתן נילוות לפרוסטטה מוגדלת ועוד…
 
אז מה הבעייה? – משבר אינפורמציה פנימי
 
כמו שלינדה סטון הסבירה, אנחנו ניצבים בפני שפע של אפשרויות, אבל חוסר הרצון שלנו לוותר על חלקן מעמיד אותנו כל הזמן במצבי משבר. הטלפון הסלולרי למשל, שהיה אמור לשפר את התקשורת במשפחה, מוביל בהרבה מקרים דווקא להגברת המתח המשפחתי – יותר מדי מידע למערכת שלנו…
ויאגרה יכולה לעזור מאד במצב כזה שכן היא מגבירה את יכולת ה- NO לנהל את מהלכי המידע בגוף. במצב משופר כזה יש לנו שתי אפשרויות, להנות מהתנאים המיטיבים או לנסות להעמיס עוד ועוד מידע נוסף לנוכח ההזדמנות החדשה שנפתחה. במצבים קיצוניים של עודף מידע פנימי עלול להיגרם נזק קשה למערכת התקשורת ומחוסר ברירה או אולי מקריסתה יאלץ הגוף לנסות לחסום כניסת מידע נוסף מבחוץ.
בגופנו שתי מערכות מובילות לקליטת מידע מבחוץ – הראיה והשמיעה, והן כאמור שתי המערכות שנמצאו להיפגע עם שימוש לא נבון בויאגרה. מי מאתנו לא מייחל לקצת שקט או לעצום את העיניים כשאנחנו מותשים אחרי יום תקשורת סואן?
לאחרונה נשמעו דיווחים גם על איבוד זכרון זמני… 
מה הפיתרון? – קצת לוותר
אין כמו תרבויות המזרח להציע לנו דרכים של ויתור לשיפור חיינו ובודאי הייתי ממליצה עליהן למשתמשים בויאגרה…זוכרים את "הצעה לאושר"…

מאמר מערכת ב- Emed

רוזן יודעת להסיר דאגה מהגוף

20 באוקטובר 2007

לכולכם, הגולשים כאן, ותוהים איך אפשר להסיר את דאגת הגוף אני שמחה לספר שפגשתי מטפלת ושיטת טיפול מדהימה המתייחסת אינטגרטיבית לכל האספקטים של דאגת הגוף. את השיטה הזאת פיתחה מריון רוזן (היום בת 93 וחיה בקליפורניה) ששייכת לקבוצת מטפלי הגוף-נפש שמרביתם נולדו בגרמניה וברחו משם מפני היטלר. את מירב הגישות הטיפוליות של החבורה ההיא מכירים בישראל, אידה רולף וטיפול הרקמות העמוק, וילהלם רייך, פריץ פרלס (ואשתו) או אלכסנדר לוואן (התלמיד של רייך) אבל משום מה גישתה של מריון רוזן רק עכשו מגיעה לארץ ובעיקר בזכות תלמידתה המסורה – דינה קושניר.
 
אז אם אתם אוהבים את עצמכם ומרגישים שהגיע הזמן לתת לעצמכם מתנה, לכו לסדנת המבוא שנפתחת בעין כרם ביום שני ה-29 לאוקטובר. למתחילים היא תימשך רק 3 ימי אחרי הצהריים, והיא עולה חצי ממחיר הסדנה המלאה המפורטת בקישור. פרטים אצל איריס 0507337842 או דורית  0523908805
 
כמה מילים על הגישה למרות שמילים כאן לא מעבירות את החוויה:
הנחת היסוד של "שיטת רוזן" היא שכל אחד מאיתנו יכול לנוע ביותר חופשיות, לנשום יותר ובקלילות, לבטא את היצירתיות שלו, את הכאב, את העונג והאהבה שלו בצורה זורמת יותר. במילים אחרות, להיות בחיים בצורה מלאה יותר. זו גישה המשלבת מגע רגיש ומרפא בגוף עם פיתוח קשב עמוק לתהליכים פנימיים של גוף–נפש. הדיאלוג בין המטפל והמטופל מאפשר שחרור מתחים, עכבות וחסימות המודחקים ברובדים העמוקים של התת מודע. במקביל מתרחשת הרפיה והעמקת נשימה המאפשרים למטופל לתעל את האנרגיות שהושקעו בחסימות לטובת צמיחה, התפתחות אישית, מודעות, מימוש עצמי והרגשת שלמות.
הגוף מעוצב על ידי ההתנסות וחויות של חיים הנחתמות בדרך כלל בשרירי הגוף והנשימה ללא מודעות מצדנו. ההישרדות הקיומית מתחילה להגביל את יכולת התנועה, הנשימה, התחושה, ההרגשה והיכולת לביטוי עצמי. החסמים והמעצורים ממשיכים להווצר כחלק בלתי נפרד מתהליך החיים, נטמנים בגוף ובתת המודע, נידחקים וניתקים מהתודעה ומשפיעים על איכות החיים של היחיד ועל כל המערכת הקיומית של החברה. שיטת רוזן מאפשרת הרפיה של השרירים והנשימה דרך מגע בגוף הפיזי ועובדת במקביל בגוף הריגשי והמנטלי כדי לשחרר קיפאון ולהחזיר את התחושה והתודעה. זו שיטה אינטגרטיבית הנוגעת בו זמנית בשלושת המישורים: הגופני, הריגשי והמנטלי.
בשיטת רוזן משתמשים בד בבד בכמה כלים:
מגע – בדרך של מגע רגיש ומטפל בגוף, במקומות בהם ישנן חסימות שנראות כמתח שרירים מאומץ, מעודד המגע את הרגעת הגוף על ידי יצירת מפגש שתכליתו להביא להרפית מתח השרירים, להרגעת הנשימה וליצירת אווירה בטוחה בה מתאפשרת למטופל יכולת הזיכרון של אירועים מכאיבים שנטמנו עמוק.
נשימה – הנשימה מהווה מרכז העבודה בטפול רוזן. צורת הנשימה מושפעת ממערכת ההתנסויות, מרגשות וממצבו המנטלי של היחיד. הנשימה היא יחודית לאדם כמו טביעת עצבעותיו. ברוזן אנחנו מסתכלים על הנשימה כגשר בין המודע לתת המודע. מריון רוזן אומרת: ”איננו יכולים להתנסות בהרפיה ושלום נפשי ללא הרפיה גופנית של הסרעפת.“
שיחה – השיחה דורשת נוכחות המטופל בתהליך הריפוי. המטפלת מביאה את המטופל למצב תודעה והבנה עצמית דרך שיחה שמתפתחת תוך כדי שימת לב לגוף ולשינויים החלים בו בשעת הטיפול. היחיד מבטא את עצמו ובטוי זה מביא להרפיה נוספת. הביטוי במילה מאפשר שחרור הנשימה ובהבנת הרגש הדחוק. כאן יחודה של השיטה המשלבת את כל גורמי התודעה לטובת ההתעוררות והריפוי.

ולעתיד…כשאוכל, אני אעשה מחקר על תפקידו של הניטריק אוקסיד בתקשורת המוצגת על ידי מריון רוזן. אתם בוודאי יכולים להניח שאני חושבת שהוא לוקח תפקיד מרכזי במהלכים.

לעשות שרירים… ועל מיוסטטין

18 באוקטובר 2007

בכל עולם החי נמצא בעלי חיים עם מסת שרירים מוגברת ולכולם פגם בגן של המיוסטטין. תפקידו של המיוסטטין המשתתף במערכת הבקרה של השרירים הוא לבלום את צמיחתם. לכן, אין זה פלא שחברות תרופה רבות מנסות לייצר תרופה הפוגעת במיוסטטין (כמו נוגדנים) וזאת, כדי לזרז את בניית השרירים בייחוד אצל אנשים הסובלים ממחלות שרירים כמו דיסטרופיה או מחלות סרטן הפוגעות בשרירים.

אני כמובן חושבת על מסת השרירים הנמוכה שלי ומפנטזת שאם אקח תרופה כזאת בטח מסת השרירים שלי תעלה ואני ארזה בקלות… ואכן הראו שהשרירים קשורים להשמנה.

עכשו יצאה לשוק, חברת תרופות קטנה ACCELERON עם תרופה חדשה המסוגלת לקשור את המיוסטטין וכך למנוע את עיכוב צמיחת השרירים שהוא משרה. מסת השרירים של עכברים שקיבלו את התרופה עלתה ב- 30 עד 60 אחוזים…הניסויים בבני אדם עם מחלות שרירים ניווניות יחלו בקרוב…

עם הזיקנה יש נטיה חזקה לאבד מסת שריר, אולי בגלל שזה דורש הרבה אנרגיה לתחזק. בניסוי עם עכברים הראו שכשפגעו בגן המיוסטטין, הם הזדקנו הרבה יותר בריאים.
Aging Cell. 2009 Aug 6. Epub ahead of print

על תרופות בפיתוח להגדלת מסת שרירים…

וגם על העכבר המהונדס PEPCK-Cmus שיכול לרוץ 6 שעות בלי לנוח, חיי חיים ארוכים ופוריים יותר, וגם לא משמין למרות שהוא אוכל יותר.
J. Biol. Chem. 2007 282: 32844-32855
לשרירים עוד יתברר יש המון תפקידים, הנה לדוגמה תפקידם בחלוקת התא… וגם הקשר בין חוזק השרירים והסיכוי המופחת למות מסרטן.
קישור לתרגילי כח שרירים.
למרות שהייתי רוצה להגדיל את מסת השרירים שלי זה קצת מפחיד…ראיתם שרירים של מרימי משקולות? אז הסבירו לי שלי אין סיבה לדאגה, אין סיכוי ששרירי המחוזקים יהיו מוגזמים…

WELL – בריא

17 באוקטובר 2007

בניו-יורק טיימס, בלוג הבריאות החדש של טרה פרקר-פופ. עצות שימושיות לחיים נכונים ובריאים על פי חדשות הבריאות ועצות של מומחים. שווה להציץ…
היום למשל, הסתכלות על נתוני ההבראה אחרי ניתוחים של קיצור קיבה. מסקנה קשה – שיעור ההתאבדויות עלה באופן תלול, בייחוד אצל הגברים.
ושלשום – כיצד השום תורם לבריאותנו? הוא מגביר את ריכוז המימן הגופריתי (כן, זה עם הריח הנורא) ומאפשר לכלי הדם להתרחב ולספק יותר דם לרקמות. 

האם חלב זה בריא? נראה יותר שלא…

13 באוקטובר 2007

דיון מקיף מתרחש על המיתוס של החלב, איך הוא קשור לבריאותנו? אז הנה קצת בעד ויותר נגד.
בסקר Caerphilly שנמשך כבר יותר מ- 25 שנה, עוקבים החוקרים אחרי בריאותם של כ- 2800 גברים מדרום וולס. המחקר שהתחיל במעקב אחרי הסיכון למחלות לב, נמשך למיגוןן מדוויים והיום כשהאוכלוסיה מתחילה להזדקן התחילו לעקוב גם אחרי אלצהיימר ודמנציה.
כאן רציתי להזכיר את מימצאי הסקר הזה הקשורים בשתיית חלב ועל הקשר ההפוך עם הסינדרום המטבולי שהוא אינדיקציה לסיכוי מוגבר למחלות לב, השמנה וסוכרת. בסקר Caerphilly נמצאה ירידה כמעט בחצי בסיכוי לסימפטומי הסינדרום המטבולי לגברים ששתו באופן קבוע חלב או שאכלו ממוצריו.
Journal of Epidemiology and Community Health 2007;61:695-698

חשוב לציין ששתיית חלב יכולה להיות קשורה למשתנים אחרים בחיים ולכן קורלציה היא לא עדות לסיבה ולתוצאה.
תקצירי מחקרים התומכים בקשר בין שתיית חלב לבריאותנו:
חלב עוזר בבניית שרירים והפחתת שומן
http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-08/mu-tgm080807.php

יותר חלב וקצת פחות סיכוי לסוכרת  (זה דרך אגב לא הניסיון הפרטי שלי….הפסקת החלב היא שאיזנה את רמות הסוכר שלי)
http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-07/wsw-bkm071007.php 

חלב עדיף על סויה לבניית שרירים
http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-04/mu-mbs041007.php
 
מוצרי חלב ופחות מחלות חניכיים
The American Academy of Periodontology

מוצרי חלב כמו יוגורט (אבל לא חלב או גבינות) קשורים עם פחות סרטן שלפוחית השתן.
Am J Clin Nutr 2008;88 1083-1087

מעט חלב לאם בהריון קשור עם משקל תינוק קטן יותר
http://www.eurekalert.org/pub_releases/2006-04/cmaj-lio042006.php

וגם…על חלב עיזים שהינו טוב יותר מחלב פרה
http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-07/udg-nso073007.php
 
קצת על למה לא כדאי לפסטר חלב
וגם על סקירה נרחבת עם 49 מחקרים, המראה כי צריכת חלב בתזונה אינה קשורה עם ירידה במשקל. כמו גם שצריכת חלב אינה קשורה עם סיכוי מופחת לשבירת עצמות אצל נשים.

ולמתנגדי שתיית החלב, מחקר המראה שלפני כמה אלפי שנים אף אחד לא יכול היה לשתות חלב בגלל הרגישות ללקטוז, דהיינו רק לאחרונה ואולי גם לא אצל כולנו חל השינוי המאפשר שתיית חלב.
http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-02/ucl-eeu022607.php

האם כדאי שילדים ישתו חלב?

תקצירי מחקרים הצביעים על קשר בין שתיית חלב למחלותינו:
אחוז גבוה של השמנה ושל סוכרת בין הילדים המרבים בשתיית חלב.
Arch Pediatr Adolesc Med. 2005;159:543-550

חלב גם מגן על חיידקים אלימים ומפחית את יעילותה של האנטיביוטיקה במלחמה בהם…

שיעור חולי סוכרת יותר גבוה אצל ילדים שצרכו יותר חלב.
Ann Nutr Metab. 2008 Aug 19;52(4):308-314

חלב מונע ספיגת flavan-3-ols המיטיב של הקקאו.
Am J Clin Nutr 89: 1784-1791, 2009

שיעור סרטן המעי הגס גבוה יותר אצל מבוגרים שבילדותם צרכו יותר מוצרי חלב.
Am J Clin Nutr. 2007 Dec;86(6):1722-9
וגם עליה בשיעור סרטן הפרוסטטה בקורלציה עם צריכת בשר וחלב.

ועוד, על איך אכילת בשר וגם חלב קשורים לזירוז התפשטות סרטן בגלל היווצרות מצב דלקתי כרוני.

הרבה מידע על למה לא-חלב באתר NOTmilk וגם לדעת שסידן לא מגיע רק מחלב.
ועוד למתנגדי החלב ההומוגוני והמפוסטר או בעצם לכולם, כדאי לראות את קטע הוידאו מתוך  The Whole Truth About Milk

המלצה כוללת להעדפות לאלטרנטיבות לחלב

Don’t Muscle Worry, Be Happy

12 באוקטובר 2007

APS Observer, 21(4), April, 2008

The article "Exercising Judgement: The Psychology of Fitness" (Observer, January 2008)described what some research has to say about the ways we avoid exercise. .Looking at the data from the bodily economic strategy they all make sense. In my study with children (see link below) I have observed that muscle mass and activity play a dramatic and underestimated role in obesity and wellness. Because muscle activity regulates our bodily economic strategy, increased physical activity plays an important role in maintaining good health. However, as muscles are among the costliest tissues of the body, we are constantly looking for ways to halt them. It is therefore not surprising that well-developed muscles rapidly revert to their original size if not constantly used or trained.
Reduction of muscle activity strains the body (‘why aren't my muscles moving?’) and forces it into a "Save Mode." This Save Mode is a pitfall that leads to a variety of harmful behaviors: eating more, moving less, reducing health maintenance, gloomy mood and fat accumulation.
On the flip side, daily physical activity promotes a strategy of abundance (‘wow, I can do it’). Such abundance leads to freedom of movement, satiety, wellness and letting go of fat storage. The interplay between conserving and abundance demonstrates why obesity promotes obesity and how dieting (without enhanced physical activity) further aggravates the obesity situation. In the old days, physical activity was essential to living, so Save Modes were always short. Today, however, when we often do not need to move at all, we could be stuck in Save Mode.
I prefer to translate the term "Save Mode" to "Muscle Worry" and emphasize that muscles must stop "worrying" in order to achieve wellness. The "Muscle Worry" is manifested by an urge to eat, (the immobile muscles might worry that a lack of enough energy resources is causing the inactivity). This is in contrast to emotional worry, defined by a lack of appetite. Naturally, the boundaries of the two types of worry are sometimes blurred.
The urge to eat is in fact regulated by two unrelated types of urges. One is our daily energy expenditure and the other is the need to accumulate energy for the future (our muscle worry). Understanding these drives can help in pinpointing the source of overeating, failure to exercise or fat accumulation. This strengthens the premise that relaxation and less worry are directly related to happier exercising and less food consumption.
Today, at a time when lower physical activity is prevalent, girls are more prone to obesity and to mood disorders than boys. Why? Less physical activity combined with innately lower muscle mass in women (as opposed to men) can play a dramatic role in the female physiology and cause economic alarm in the system. Such alarm triggers distress and may induce further physical energy saving mechanisms. Our physiology is designed to try to save energy therefore, awareness is required to keep us daily (yes, every day) physically active.
 
Dina Ralt
Integrative Health Institute
Tel Aviv, Israel 
my blog –  http://nettingno.blogspot.com


* Ralt D. The muscle – fat duel or why obese children are taller? BMC Pediatrics, 6, 33 (2006Available at http://www.biomedcentral.com/1471-2431/6/33

Ig Nobel Prize 2007

7 באוקטובר 2007

זוכי ה- Ig נובל (המשעשע) Ig Nobel של 2007 הוכרזו. בינהם 4 מתחום מדעי החיים:
ויאגרה מזרזת ב- 50% את ההתאוששות מג'ט-לג (יעפת), נבדק בינתיים אצל מכרסמים. דווקא זה נתון שלא היה צריך להפתיע את מי שמכיר את מיגוון פעילויותיו של ה-NO.
Sildenafil accelerates reentrainment of circadian rhythms after advancing light schedules
הראייה של מנת האוכל משפיעה על הפחתת הרצון לאכול יותר מעצם כמות האוכל שכבר נאכלה.
Bottomless Bowls: Why Visual Cues of Portion Size May Influence Intake
על בליעת חרבות וסכנות פוטנציאליות בייחוד כשהחרבות מקושטות.
Sword swallowing and its side effects
ופרופ' ברונסוויק מהולנד שזכתה בפרס על כלל עבודתה בתיעוד סקר היצורים שנמצא במיטה אצל כולנו. קרדיות, חרקים, עכבישים, סרטניים, חיידקים, אצות, שרכים ופטריות.
 
מעניין שדווקא עכשו נראים המחקרים זוכי הפרס די סבירים, לפחות בתחום הביולוגיה והרפואה אחריהם אני עוקבת. זאת, לעומת המחקרים שנבחרו פעם שהיו ממש יוצאי דופן ומעוררי חיוך כמו למשל השפעת נשימה דרך נחיר אחד על ההכרה (כתבתי על זה בלוג) או השפעת מוסיקת רקע על יכולת הגנת המערכת החיסונית מהצטננות או המחקר על חלק המח (posterior hippocampi) המפותח יותר אצל נהגי מוניות.

מסטיק שלא נדבק

5 באוקטובר 2007

חברת רבולימר עומדת לצאת לשוק עם מסטיק חדש שלא נדבק…כמעט סתירה מילולית…הנזקים של מסטיקים הנדבקים למשטחים השונים הם לא מבוטלים, באנגליה למשל העריכו שמשקיעים יותר מ- 4 מיליון דולר בשנה לניקוי מסטיקים רק ממשטחי הרכבות…
אבל אני דווקא חושבת על המסטיק שנדבק לי אתמול לסנדלים…וגם על כמה אני נהנת לכתוב חדשות על מזון בלי ערך קלורי. 

וחדש…מדענים מאוסטרליה מצאו שלעיסת מסטיק מפוגגת מתח…כאילו שלא ידענו.

כתבו עלי בעיתון…

1 באוקטובר 2007

אחרי שפירסמתי את עבודת המחקר שעשיתי עם הילדים, הייתי בטוחה שעכשו כולם יבינו איך התעמלות ואהבה הם שילוב חיוני למניעת השמנה אצל הילדים. אלא שאז הבנתי שאת העיתונות המדעית אף אחד לא קורא ואת השיווק של המידע הרפואי עושות סוכנויות מידע שקשורות רק!!! עם מוסדות אקדמאיים ולא פרטיים…
אני מניחה שאני אופטימית מטבעי…וכך לא היפסקתי להעביר את המידע לסוכנויות למרות אינספור התשובות הידועות לי מראש, שאין להם שום יכולת להעריך מידע מדעי ולכן הם לא יוכלו לפרסם את מחקרי…
האופטימיות אכן משתלמת וסוף סוף אחת מסוכנויות הידיעות, Ivanhoe, התלהבה, חרגה ממנהגה ואחרי דיון בהנהלה החליטה לפרסם את המימצאים…את רובם קראתם כבר כאן, בצורה זאת או אחרת, אבל אני שמחה לשתף אותכם בשמחתי על הפירסום:
The Muscle-Fat Duel