"משקל בריא" – תדמית והשמנה

במחקרם על בעיות אכילה, בחנו חוקרים מארה"ב את התכנית "משקל בריא". התכנית מתמקדת בהפחתת השפעת "המודל הרזה" כמחובר אל אושר והצלחה של הסטודנטיות. תוצאות התוכנית היו מפתיעות שכן נמצאה ירידה של 61% בהפרעות האכילה וירידה של 55% בהשמנה. התוצאות ניכרו גם 3 שנים אחרי תום התוכנית. זאת התוכנית הראשונה מבין עשרות תוכניות שנבחנו שהורידה בצורה כל כך ניכרת הפרעות אכילה והשמנה. החוקרים משערים שהצלחת התוכנית קשורה בפשטותה ובמוטיב המרכזי שלה לאמץ פרספקטיבה של בריאות לחיים.
הצעירות לומדות בתוכנית לסגל לעצמן הרגלי בריאות כמו להתעמל או להימנע מג'אנק פוד, אבל הדגש הוא על בחירת דרך חיים ולא על דיאטה זמנית. במסגרת הפרעות האכילה, שולב פרויקט גוף Body Project של 4 מיפגשים שהתמקד בניתוץ המיתוס החברתי של רזון לנשים ובדרכים להתמודדות עם הלחץ החברתי להיות רזות.
J Consult Clin Psychol. 2008 Apr;76(2):329-40
המימצאים האלה תומכים בתכנית ההרזייה שבניתי "הסירי דאגה מגופך"…לפעמים אני ממליצה לתלמידותי האוהבות להישקל מדי יום להחביא את המאזניים לתקופת מה ולנסות להנות מעצמן בלי להתחשבן. לבעלי עודף משקל יש שני יעדים: האחד להפסיק להשמין והשני הוא ל"ותר" על המשקל שכבר נאגר. האתגר השני הוא לא תמיד פשוט ולכן היום מעדיפים לטפל בנוער ולמנוע את ההשמנה המסיבית עוד לפני שזאת התרחשה במלואה. 
אם עודף המשקל הוא המאגר למחר (שמא יגיעו ימים קשים), כדי להיפרד ממנו כדאי להפנות את תשומת הלב להיום, ולהרעיף על הגוף שפע של חום, ביטחון ואהבה… את זה אמרו חכמי המזרח הרחוק כבר מזמן ולאו דווקא לגבי השמנה…

מחקר נוסף, מקנדה עם קרוב לאלף גילאי 15-18 שנה, הראה שאין בהכרח קשר בין פעילות גופנית, תזונה נכונה או BMI.
ואולי כאן מתאים לספר על המחקר עם חולי הסוכרת שנתבקשו למדוד את רמות הסוכר שלהם מדי יום, מתוך כוונה שזה יעודד אותם לשמור על הרגלי בריאות טובים יותר. אחרי שנה לא נראה הבדל ברמות הסוכרת בין מודדי רמות הסוכר לבין אלה שלא מדדו ויתרה מזאת, המודדים היו מדוכאים וחרדים יותר מהאחרים שלא התבוננו כל יום ברמות הסוכר הגבוהות שלהם.

הפיקחים מתים צעירים יותר (לפחות אצל זבובים)

יכולת שכלית יכולה לבוא על חשבון תיפקודי חיים אחרים, לפחות אצל זבוב הפירות. במחקר שנעשה בשוויץ נמצא כי משך החיים של זבובים פיקחים שפותחו באוניברסיטת פרייבורג בלוזאן היה כ-15% קצר יותר בהשוואה למשך החיים של הזבובים הרגילים, מימצא שאכן תומך בהנחה שלאינטליגנציה יש מחיר.
חוקרי האבולוציה הביולוגית בחרו בין הזבובים את אלה שלמדו הכי מהיר את הקשר בין ריח מסוים ובין טילטול אלים והירבו אותם בינהם, עד שפותח זן פיקח במיוחד שבקלות למד את הקשר. הזן המיוחד הזה נטה למות מהר יותר בתנאי מחסור וגם חי חיים קצרים יותר לעומת זן המוצא.
בשלב שני בחרו החוקרים זן שחי חיים ארוכים במיוחד ובו, כפי שהם שערו, נמצא כי כושר הלמידה של הזבובים ירד בכ- 40%.
האם גם אצלנו יש קשר כזה? הייתי רוצה לחשוב שלא…שכן לנו יש מח נורא גדול ובטח יש בו מרחב לפתח גם חשיבה וגם אריכות חיים.
Evolution Int J Org Evolution. Apr 14, 2008

תנו לעור לנשום…או אולי דווקא לא?

הריאות שלנו הן המובילות באיבחון רמות החמצן, אבל מחקר חדש בעכברים מראה שהעור הוא שחקן משנה חשוב בתהליך. החוקרים הראו שעור העכברים חש את רמות החמצן ומפעיל בהתאם את מספר תאי הדם האדומים (נשאי החמצן בגוף). אם גם אצלנו התהליך דומה זאת יכולה להיות פריצת דרך בעידוד פעילות אתלטית או לחילופין בטיפול בחולים עם אנמיה.
מזמן ידענו שצפרדעים ודו-חיים מעריכים את רמות החמצן המקיף אותם דרך העור, אבל משום מה התהליך לא נחקר אצל היונקים. התהליך נתגלה באקראי במחקר סרטן שנעשה עם עכברים ושגילה רמות גבוהות מאד של תאי דם אדומים אצל עכברים שהיו פגועים בגן מסוים (HIF-1α) בעורם. המימצא הוביל את החוקרים להראות שהעור הוביל לעליה בהורמון אריתרופואיטין, הורמון המיוצר בכליות ומעודד שכפול של תאי דם אדומים.
כשהוסיפו החוקרים ניטרוגליצרין (מקור לניטריק אוקסיד המגביר את זרימת הדם לעור) בתחבושת על פני העור, אכן נראתה עליה ברמות ההורמון וברמות תאי הדם האדומים. גם העור שלנו נושא את הגן HIF-1α ואף נמצא שפעילותו בתאי זקיקי השערות עולה כשרמות החמצן נמוכות. זה אכן נראה סביר להניח שגם לעורנו היכולת לפעול בהתאם לרמות החמצן, ודרכו נוכל להפעיל שיפור בריאות הדומה לשימוש באוהל חמצן. מעניין אם ההטבה בטמפרטורת הרגל אצל חולי סוכרת ששמו משחת ארגינין (מקור לניטריק אוקסיד) על רגלם, שייכת אף היא לנשימה המוגברת של העור? 
יש להניח שגם ספורטאים ימהרו לנצל את המימצא ואני כרגיל תמיד חושבת על היתרונות האפשריים לבעלי עודף משקל…
מעניין אם סבתא שלי ידעה את זה כשהיא היתה אומרת לי להתרחץ ולתת לעור שלי לנשום…
Cell, 2008, 133, 223-234

ועוד מעניין מה זה אומר לגבי חומרי הקוסמטיקה שאנו (בעיקר הנשים) נוהגות לשים על פני העור…

Experimental Biology 2008

                                                  חג פסח שמח ומואר לכולם
הכינוס הגדול הרב-תחומי של ביולוגיה ניסויית 2008, הסתיים בסן דייגו, הנה חלק מהמימצאים שהוצגו בו:
* התעמלות בזמן ההריון משפרת גם את מצב הלב של האם וגם את מצב הלב של בנה.
* דובדבנים חמוצים מקטינים סיכוי מחלות לב וסוכרת אצל חולדות מועדות להשמנה, וגם גרמו להן לעלות פחות במשקל.
* תוסף מלימונים עוזר במצבי סוכרת.
* נראה שכדאי לאכול תפוחי עץ, אכילתם קשורה עם סיכוי מופחת לסינדרום המטבולי.
* פיסטוק חלבי מפחית דלקתיות ומונע מחלות לב. הוא טוב לא רק ללב אלא גם לסוכרת שכן הוא מפחית קליטת סוכרים וכך מונע עלייה חזקה ברמות הסוכר בדם המלווה אכילת פחמימות.
* סימפוזיון על מחקרי תזונת תינוקות והשמנה כילדים מספר שנים אחר כך, לא הראה ייתרון בולט להנקה. כדאי לציין שאת הסימפוזיון ניהלו חברות IFC המייצרות מזון תינוקות כך שהן לא היו נטולות אינטרסים בבחירת המרצים.
* רצועות תיקי גב עלולות לחסום זרימת דם בכתפיים ובזרוע בייחוד אם לא טורחים ללבוש אותם על שני הצדדים ובייחוד אם המשקל הנישא גבוה מ- 10 ק"ג למבוגר.
* וגם, לא רק הצחוק משחרר, כבר הצפייה לצחוק מפחיתה הורמוני סטרס.

קצת מידע על כנס 2009 שנערך בניו אורלינס Experimental Biology 2009 . הראו שם, בין השאר, שאומגה 3 יכולה אולי להגן מפרקינסון.

פנגיאה – דרך חדשה לראות את העולם

יום פנגיאה (Pangea = כל האדמות) מתוכנן ל- 10 במאי 2008 וכוונתו להשתמש בכח הסרטים והתקשורת לחזק סובלנות וחמלה ולאחד מיליוני אנשים לבניית עתיד טוב יותר.

בעולמנו כשאנחנו מופרדים בגבולות, קונפליקטים והבדלים זה מזה, קל לאבד את המשותף והמאחד; יום הפנגיאה מתכוון להתגבר על השונויות ולאפשר לנו לראות את עצמנו בעיני האחר. התוכניות ישודרו מ- 6 מרכזים בעולם (לונדון, קהיר, קיגאלי, לוס אנג'לס, בומביי וריו דה ז'ניירו) ויכללו מוסיקה, הרצאות וסרטים וזאת כדי לקדם את האחדות.

כמו שמסבירה ד"ר צביאלי, מי שמפתח בליבו חמלה אמיתית, קרי תודעת בודהיצ'יטה, זוכה לטהר את כל הרישומים הקארמיים השליליים שצבר וחווה אושר שאין כדוגמתו.

הנה למשל – יפאן שרה לטורקיה (ההמנון)

הצעות נוספות יתקבלו בברכה…

כל פעילות גופנית שהיא, טובה לשלום הנפש

כבר מזמן ידענו שפעילות גופנית טובה למניעת דיכאון, ובכלל לבריאות הנפש, אבל כמה צריך לזוז?
חוקרים מלונדון בחנו את הקשר בין המצב הנפשי ובין הפעילות הגופנית אצל קרוב לעשרים אלף משתתפי הסקר Scottish Health Survey. מבינהם, אצל כ-3200 משתתפים נמצאו סימני סטרס פסיכולוגי כמו חרדות. בניתוח התוצאות נמצא כי כל פעילות גופנית באשר היא, אפילו סידור ארונות מטבח וגינון ובוודאי הליכה וספורט, היתה קשורה, ובאופן בלתי תלוי זה מזה, בהפחתה של הסטרס הנפשי. אפקט ההקלה על המתח הנפשי ניתן למדידה כבר מ- 20 דקות פעילות בשבוע והוא השתפר עד 30%-40%, ככל שגדל פלח זמן הפעילות היומית.
BJSM Published Online First: 10 April 2008
ואם גם ניקח בחשבון שפעילות גופנית יכולה לעכב הזדקנות אפילו ביותר מ- 10 שנים, נראה שנורא כדאי לזוז… 

אם החלטתם להיות אתלטיים…ואם אתם רוצים להבטיח פעילות גופנית נכונה, אולי יעניין אתכם לקרוא על השרוול המתוחכם, מודד פעילות השרירים, שפיתחה החברה האוסטרלית CSIRO. השרוול העוקב אחרי תנועת השרירים, מדווח למתעמל כל פעם שהוא זז נכון…
ועוד למתעניינים בתחכומי מכשירי התעמלות, מידע על אופניים המכוונות במדויק את המשתמש בהם.

ממתיקים מלאכותיים משמינים? מזיקים?

הבן שלי צוחק ממני ומסביר לי כי סוכרזית זה בטח נורא משמין כי הוא רואה שכל השמנים מרבים להשתמש בה…נראה שהוא אולי צודק…
קבוצת פסיכולוגים מאוניברסיטת פרדו דיווחה על ניסוי בו האכילו 9 חולדות ביוגורט מומתק בסכרין והראו שהן השמינו יותר מ-8 חולדות בקבוצת הביקורת שקיבלה גלוקוז כממתיק. נראה שהממתיק המלאכותי גרם לחולדות לפרק יותר מזון או לאכול יותר ולהשמין.
זה אמנם נכון שאנחנו זה לא חולדות וחיינו בוודאי יותר מורכבים, אבל גם בבני אדם מתחיל להתעורר החשד שהגוף המקבל מסר ש"יש כאן מתוק", דואג להשיג לעצמו משאר המזון, את הקלוריות המובטחות שלא הגיעו עם הממתיק.
למשל, במעקב אחרי המרבים בשתיית משקאות דיאטתיים נמצא כי יש להם סיכוי מוגבר להשמנה ולמחלות מטבוליות. והנה עוד מחקר על הקשר בין השמנה ובין צריכת משקאות ממותקים מלאכותית: 
Obesity (2008) 16 8, 1894–1900
בבדיקת fMRI אצל נשים שקיבלו ממתיק מלאכותי או סוכר נמצא הבדל באיזורי ההפעלה במח כך שייתכן שאין הממתיק מקנה תחושת שובע כמו הסוכר, ואולי בגלל זה מתחילים לחשוד שהוא קשור בהשמנה.
Neuroimage, 2008; 39: 1559-69
מחקר שהוצג בכנס ENDO 2009: The 91st Annual Meeting of the Endocrine Society אכן הראה קורלציה בין שימוש בממתיקים מלאכותיים ובין הגברת הסיכוי (פי 2) לסוכרת ולהשמנה.
ועוד, חוקרים מליברפול הראו כי רצפטורים למתיקות (מלאכותית וטבעית כאחד) מצויים לא רק בפה אלא גם במעי הדק, והם יכולים להשפיע על מיגוון תהליכי קליטת מזון ולהגביר את ספיגת הקלוריות בהתאם למסר ה"מתוק".
נראה שזה לא פשוט להסיק שהמשתמש בממתיקים מלאכותיים מבטיח את אי-השמנתו.
בסקירה כוללת נראה שאין עדות לירידה במשקל הקשורה לשימוש בממתיקים מלאכותיים.
Am J Clin Nutr 2009;89 1-14

מאמר מסכם על ה"ידע" הקלורי האמיתי המלווה שתיית משקאות מתוקים עם סוכר או עם ממתיקים מלאכותיים.

ובל נשכח את הנזקים האפשריים…מעניין, או יותר נכון להגיד מדאיג, הוא שבעקבות התביעה להחרים את הממתיק המלאכותי הנפוץ – אספרטם, הוציאו מהר מאד סקר של חלק מהמחקרים עליו והכריזו עליו כבטוח לשימוש. ראו קישורים המצביעים על הבעייתיות שבאישור בטיחות האספרטם וגם על נזקיו. 
בין החששות לנזקים של האספרטם נמצאים גם עדויות להיווצרות גידולים במח אצל עכברים שהוזנו באספרטם וגם חשש להשפעות נפשיות והתנהגויות, בגלל הפניל-אלנין שבו המגיב עם קולטנים במח. יש הטוענים שהשכיחות הגבוהה של בעיות נפש אצל ילדים ובני נוער בתקופתנו שייכת בחלקה לשימוש הנפוץ באספרטם. זה אמנם לא הוכח במישרין אבל לא גרם ל- FDA לעכב את השימוש באספרטם, שימוש המונע כמובן על ידי תעשיות המזון הגדולות בארה"ב.

למזלנו, האינטנרט ופתיחת המידע הרפואי-מחקרי לכל, מתחיל לעורר תשומת לב לבעייתיות של מי שעומד מאחורי המחקרים ולעריכת צללים של המידע. ראו למשל את ההנחיות החדשות שהתפרסמו ב- JAMA למניעת עיוותי מחקר שיתמכו בחברות מסחריות.
חוקרים ממיאמי מצאו קשר בין האספרטם ובין כאבי ראש אצל בני נוער ופעילות עם פורמאלדהיד.
Dermatitis. 2008 May-Jun;19(3):E10-1
לאחרונה החלו לבחון את השפעתו של האספרטם על הרגישים במיוחד…

והנה כתבתה של יפה שיר-רז על סוכרלוז שפותח מקוטל חרקים…
ועוד, נמצא כי הממתיקים המלאכותיים מזהמים את מי השתייה שלנו כי קשה להיפטר מהם.
היזהרו גם מאריתריתול המוסף לכאילו "מים בריאים"…

מעניין כמה זמן ייקח עד שנפסיק להשתמש בממתיקים מלאכותיים??? או שאולי נכוון לממתיקים טבעיים… כמו סטיביה.
אולי כדאי לשים עין על ממתיק חדש בשם "סוויט"  שעומד להגיע למחוזותינו בעוד כשנה. זהו ברזאין, חלבון המופק מהפרי של צמח אפריקאי Pentadiplandra Brazzeana והוא מתוק פי 1000 מסוכר. בגלל שהוא חדש, אל תמהרו להשתמש בו, טרם הצטברו מספיק נתונים לבחון את רעילותו ובטיחותו.

טאי צ'י וסוכרת

על הטאי צ'י, שאני מכנה אותה "תנועה חכמה", נכתב כבר רבות וגם נעשו הרבה מחקרים שכן זאת תנועה שמתאימה לכולם, בכל גיל או כושר גופני. גדולתה היא אינטגרציה של כוחות הגוף והנפש לקידום בריאותנו וכך ניתן להנות מיתרונותיה ב"מחיר" אנרגטי מינימלי. אין זה פלא שזה הפך ספורט חביב גם למזדקנים.
הרבה זמן אני חושבת שהגיע הזמן לבחון את יתרון הטאי צ'י אצל חולי סוכרת וזאת מהסיבה הפשוטה שסוכרת מעידה על בעיה בהובלת הגלוקוז לתאים וכך התעמלות אגרסיבית יכולה להוות בעיה לסוכרתיים, שאולי לא יגיע מספיק גלוקוז לשריריהם. טאי צ'י לעומת זאת היא פעילות רכה ועשויה לגרום לגוף להחליף הילוך גם בלי הצורך של הפעלה אינטנסיבית של השרירים. שכיחות הסוכרת, דרך אגב, הכפילה את עצמה בכעשר השנים האחרונות בארה"ב. וגם מעניין שרופאי צרפת, יותר מרופאי מדינות אחרות מתענינים דווקא בסוכרת, אולי זה בגלל שיש לצרפתים תרבות אכילה מפותחת?
כמו הרבה פעמים (ועל זה ברשימה אחרת) כשאני עושה צעד לקידום נושא (העלתי את הנושא באגודה ישראלית לסוכרת) גם בעולם מתרחשים צעדים והפעם…באותו יום התפרסמו שני מחקרים שאכן מראים את יתרונה של אמנות הטאי צ'י בשיפור מצב הסוכרת.
במחקר הראשון שנעשה בטיוואן נבחנו 30 חולי סוכרת ו-30 בריאים אחרי 12 שבועות של אימוני טאי צ'י. נבדקו הן רמת הסוכר הכוללת (HbA1c) והן פעילות תאי T מסייעים (Th) המייצגים אספקט מרכזי של המערכת החיסונית כמו למשל בייצור אינטרלאוקין 12.
בשני המשתנים, שהיו גרועים יותר בקבוצת הסוכרתיים לעומת הבריאים, חל שיפור ניכר כבר אחרי 12 שבועות של אימון, רמת ה- HbA1c ירדה בקרוב לעשרה אחוז ורמת אינטרלאוקין 12 עלתה פי שתיים.Regular Tai Chi Chuan exercise improves T cell helper function of type 2 DM patients with an increase in T-bet transcription factor and IL-12 production
BJSM Published Online First: 2 April 2008
המחקר השני נעשה באוסטרליה והוא בחן את השפעת הטאי צ'י על 11 משתתפים (רובם עם רמות סוכר מוגברות) שנתבקשו להתאמן 3 פעמים בשבוע בתרגילי טאי צ'י וצ'י-קונג וגם כאן במשך 12 שבועות. הפעם נבחנה ההשפעה לא רק על רמות הסוכר בדם שירדו, אלא גם על משקל (רזו בממוצע 3 ק"ג), היקף מתניים (פחת בכ- 3 ס"מ) ולחץ דם שפחת אף הוא משמעותית. המשתתפים דיווחו גם על שינה טובה יותר, פחות כאבים ויותר אנרגיה.
A preliminary study of the effects of Tai Chi and Qigong medical exercise on indicators of metabolic syndrome and glycaemic control in adults with elevated blood glucose
BJSM Published Online First: 2 April 2008
 
ועוד על שיפור מצבם הבריאותי של בעלי סוכר גבוה אחרי אימוני טאי צ'י וצ'י קונג.
Br J Sports Med. Published Online First: 16 October 2008

שש תנועות בסיסיות של טאי צ'י צ'ואן.

על הרמת משקולות ומניעת סוכרת כמו גם על יוגה וסוכרת, נדון בפעם אחרת כמו גם על מדיטציה וירידה ברמות סוכר בדם. ובינתיים לשיפור המצב רוח ובייחוד לקראת פסח, כדאי להזכיר לחולי הסוכרת על מחקר חדש – יין אדום מסייע בוויסות רמות הסוכר בדם. וגם כדאי לדעת ששתיית יין קשורה עם סיכוי קטן יותר לדמנציה…

רובנו יכולים/צריכים להרים משקולות…גם ילדים, זקנים וחולות סרטן

רבים מכם (המבלים שעות רבות מול המסך) בטח התחילו לחזק את השרירים ולהרים משקלות…בייחוד הנשים שרוצות לרזות… ואם עדיין לא, אז אנא קראו את מחקרי המפורסם :-), על הקשר ההדוק בין פחות מסת השרירים והסיכוי המוגבר להשמנה…
ומה עם ילדים? הדיון בעתידם הבריאותי אכן תופס יותר ויותר עניין…
עכשו יצא מטעם האקדמיה האמריקאית לילדים – הועדה לרפואת ספורט וכושר, דו"ח הנחיות מחודש לחיזוק שרירים לילדים ולבני נוער.
ואני כמו תמיד ממליצה, בייחוד לבנות העגלגלות, אנא התחילו להרים משקלות… ואל תפסיקו גם לא בגיל הפנסיה…זה עוזר גם לחשיבה.
אצל נשים זקנות נמצא כי שיפור כח השרירים היה דומה לשיפור הכח אצל צעירות אבל שיפור כושר הכח (כח לזמן) היה הרבה יותר זעום אצל המבוגרות.

Committee on Sports Medicine and Fitness
PEDIATRICS 2008, 121(4), 835-840

בניגוד לדעה המקובלת, מצאו לאחרונה שגם לחולות סרטן השד (עם בצקת לימפתית) כדאי להתאמן בהרמת משקולות.
NEJM, 2009, 361(7), 664-673