פרסי הנובל המשעשע (לחייך ולחשוב) הוענקו על ידי Annals of Improbable Research בטקס חגיגי באוניברסיטת הרוורד. המרצה האורח היה המתמטיקאי פרופ' מנדלברוט (זוכרים את הפרקטלים?) שנתן הרצאה באורך דקה אחת.
אלנה בודנר זכתה בפרס על המצאת חזיה דו-שימושית היכולה להפוך בעיתות סכנה (כמו תאונה גרעינית) למסכת גז כפולה.
פרס הכימיה הוענק לחוקרים מאוניברסיטת מקסיקו שהראו איך ניתן להפוך את המשקה האלכוהולי טאקילה למוליך סופר חזק.
בפרס הפיסיקה זכתה האנתרופולוגית קתרין וייטקומב שהסבירה איך נשים לא נופלות קדימה בשעת ההריון כשהבטן שלהן בולטת כל כך חזק. יחד עם עמיתיה הם הראו שלנשים שקע יותר מודגש בגב מלגברים, וכך הגב העליון מוטה יותר אחורה ומאזן את כח הבטן הקידמי.
בפרס הרפואה זכה דונלד אונגר שחקר את האמונה השכיחה ש"פצפוץ" מיפרקים גורם לארתריתיס. במשך יותר משישים שנה הוא "פצפצץ" את המיפרקים בידו השמאלית אך לא בידו הימנית, הוא מצא כי בשתיהן הוא לא קיבלת ארתריתיס.
Arthritis and Rheumatism, vol 41, p 949
פרס הרפואה הוטרינרית הוענק לחוקרי בית הספר לחקלאות בניוקאסל שמצאו כי לקרוא לפרות בשמות חיבה פרטיים, והרבה פעמים, הובילה לייצור חלב רב יותר משמעותית מייצור החלב אצל פרות שלא זכו לשמות כינוי. תשומת לב לפרות אכן משפרת את תפוקת החלב שלהן.
Anthrozoos, vol 22, p 59
פרס הביולוגיה הוענק לפומיאקי טגוצ'י ועמיתיו מיפן שהראו כי חיידקים טרמופיליים מצואת פנדה יכולים במהירות (בגלל העמידות לחום גבוה) להפחית מסת זיהום במטבח.
Journal of the Japan Society of Waste Management Experts, vol 14, p 76
שיר השרירים 
3 באוקטובר 2009 ב- 8:22 |
אלנה בודנאר הדגימה את המצאת החזיה-מסכת גז שלה על זוכה פרס נובל לפיזיקה משנת 2001 וולפגנג קטרל.
וזו הגדולה של החיים בבוסטון – רק אז מגלים שגם נובליסטים הם אנשים רגילים, ואפילו נחמדים. בעוד שכאן – כל דוקטור במכללה נשכחת מחזיק מעצמו מינימום דיקן המאה.
עוד על אנושיות גיבורי על בתחרות אוזני ההמן נגד הלטקעס – http://notes.co.il/ayelet/10321.asp
3 באוקטובר 2009 ב- 10:41 |
אין כמו בוסטון…אם לא היה קר כ"כ בחורף בטח לא הייתי חוזרת…
חג שמח
3 באוקטובר 2009 ב- 10:45 |
דבר נוסף, יש פער עצום בין פרופסורים ואני מסכימה עם קודמתי.
יש פרופסורים באקדמיה שהם כל כך בינוניים – עד כי הם יותר רדודים מהאדם הממוצע שלא למד יום באוניברסיטה. אבל כגודל הרדידות כך גודל הנפיחות והפלצנות. הבעיה היא שהם לפעמים יושבים בועדות ואפילו בועדות פרסים יוקרתיים וחורצים גורלות!
לעומתם הנובליסטים שאני הכרתי הם באמת אנשים משכמם ומעלה. הייתי בקשר עם פרופ' היינריך רוהר, ממציא המיקרוסקופ המנהור הסורק יחד עם פרופ' ג'רד ביניג – רוהר, פרופסור משוויץ, וזכה פרס הנובל לשנת 1986 – אדם חביב וצנוע נורא. הייתי גם בקשר עם הנובליסט שלנו- פרופ' אהרן צ'חנובר, זוכה פרס הנובל בכימיה לשנת 2004: אדם מקסים, וגם הומניסט יוצא מן הכלל. הוא מתנהג לאנשים באקדמיה (וכנראה גם מחוצה לה) בצורה יוצאת מן הכלל. את לא מתארת לך אפילו כמה הוא הומניסט.
ממש רואים את ההבדל בינו לבין פרופסורים אחרים.
בנוסף הייתי בקשר עם פרופ' יובל נאמן ז"ל – שלכל הדעות בארץ ובעולם היה אמור לקבל פרס נובל ולא קבל אותו. ולדעתי זה עוול עצום שהוא לא קבל אותו, כי הוא ביצע תגלית ענקית בפיזיקה – הוא גילה את דרך השמונה במודל הקוורקים לפני מורי גל מן, שזכה על כך בפרס נובל. (טוב אז זוכרים את פרשת ליז מייטנר וגילוי הביקוע הגרעיני ומי קיבל את הקרדיט על הגילוי?…)
פרופ' יובל נאמן היה איש מעניין ומרתק והוא סיפר לי יום אחד בכנס בפריז ב-2005 סיפורים על ארץ ישראל והוא היה איש אדיב גם כן.
אז כן, יש פרופסורים גדולים… אלא שהם מעטים.
והייתי רוצה לשמוע עכשיו השנה שפרופ' יקיר אהרונוב יזכה בפרס נובל בפיזיקה. שבמדע לא יהיו שיקולים ולחצים פוליטיים. המדע הוא טהור, אובייקטיבי ובטח שלא לאומי. ואם אהרונוב לא יקבל את הפרס אז המדע נהפך למשוחד ונתון ללחצים.
כולם זוכרים שהגישו את אינשטיין כמה פעמים לפרס נובל בפיזיקה במשך שנים ובגלל שיקולים אנטישמיים (לנארד וחבורתו) אינשטיין זכה בנובל רק בשנת 1921.
אפקט אהרונוב-בוהם הוא אחד האפקטים הכי בסיסיים במכניקת הקוונטים ובכל העולם לומדים אותו. זה מתבקש שאהרונוב יקבל עכשיו את הפרס כאשר הוא עבר כבר את גיל 70.
והרעיון של החזיה שהבאת… ממש לעניין ומגניב. שווה נובל בהחלט. איפה קונים כזאת?…
3 באוקטובר 2009 ב- 11:12 |
הייתי מוסיפה שפערים קיימים לא רק בין פרופסורים אלא גם בין לא-פרופסורים.
🙂
חג שמח
3 באוקטובר 2009 ב- 14:02 |
רץ בכל עיתוני המדע בעולם מאתמול בערך. באחד מהם הביאו תמונה טובה. הנה:
http://www.newscientist.com/article/dn17899-best-of-the-ig-nobel-prizes-2009.html
ואז את חושבת לעצמך:
איזה מעצבן… ממש מעצבן: הרי יש לך בדיוק את המוצר הזה במגירה. נכון? נו… יכולת לשלוף אותו, קצת לתמרן אותו ו… לזכות בפרס נובל! אז למה היא זכתה בפרס ולא אני? נכון?
טוב בשנה הבאה נשלוף תחתונים ונזכה בפרס.